יסודות של חיים בטוחים
המהות והמאפיינים האופייניים של מלחמות מקומיות וסכסוכים מזוינים אזוריים. יסודות של חיים בטוחים מנקודת מבט סוציולוגית, הסכסוך - מדובר בהתנגשות מפלגות הנובעת כתוצאה מהשוני במעמדם בחברה ובשל האינטרסים, המטרות והערכים הסותרים. היא תוצאה של התפתחות (החמרה) של סתירות בין אינדיבידואלים (בין-קבוצתיים), קבוצות חברתיות (בין-קבוצתיות) לבין יחידים וקבוצות חברתיות. הסכסוך נפתר באמצעות צורות שונות של מאבק (שלו, לא שליו, מעורב) בין פלגים, שבמהלכו הצדדים המסוכסכים שואפים לנטרל או אפילו להשמיד את יריביהם על מנת להשיג את מטרותיהם הרצויות. לעימותים יכולות להיות השפעות חיוביות ושליליות על התפתחות החברה. מצד אחד, קונפליקט הוא המקור והצורה לביטוי של שינויים חברתיים-פוליטיים, מניעת קיפאון והתבססות של מערכות חברתיות, מעורר שינוי של יחסים, מבנים ומוסדות חברתיים. במובן זה, היא פועלת כצורה של ויסות של אינטרסים מנוגדים של קבוצות שונות בחברה ומסייעת בביטול המתח ביחסים ביניהן. מצד שני, סכסוך מהווה איום רציני לערער את היציבות בחברה ועלול להוביל לתוצאות קטסטרופליות - אנרכיה, מהפכות, מלחמות. השפעת הקונפליקט על המבנה החברתי תלויה במידה רבה בארגון החברה. בחברה טוטליטרית (סגורה) עם חלוקות חברתיות קפדניות, קונפליקט מתרחש בצורות חריפות ויש לו השלכות הרסניות יותר, מה שמוביל לרוב לערעור יציבות של מערכת היחסים. בחברה פלורליסטית (פתוחה), שבה המחסומים החברתיים פחות נוקשים, יש מספר רב של קבוצות ביניים ומוסדות, וערוצי התקשורת מסועפים, קונפליקטים אינם כה הרסניים ומתרחשים בצורה פחות חריפה. אם במקביל יש קונפליקטים בדרגות עוצמה שונות שמצטלבים זה בזה, הדבר מוביל להיחלשותם ולפיזורם ההדדיים, מה שעוזר למנוע פיצול של החברה כולה לאורך כל בסיס אחד. בחברה דמוקרטית, נוכחותן של צורות של שליטה חברתית (בחירות, מוסדות פרלמנטריים, פלורליזם של מפלגות פוליטיות וכו') יוצרת אפשרות ממשית להסדרה משפטית של סכסוכים במטרה לפתור אותם בזמן. הם הופכים לניתנים לניהול. בנוסף לקונפליקטים המתעוררים בתוך החברה, ישנם קונפליקטים בין-מדינתיים, אזוריים ובינלאומיים הדורשים ניתוח סוציולוגי ופוליטי מיוחד. כך גם לגבי סכסוכים בין-אתניים שהפכו נפוצים לאחרונה. אחד מסוגי הקונפליקטים המסוכנים ביותר הוא סכסוך מזוין, שהיא צורה חריפה ביותר של פתרון סתירות בין מדינות או קבוצות צבאיות-פוליטיות בתוך מדינה, המאופיינת בשימוש דו-צדדי בכוח צבאי. במובן הרחב של המילה, סכסוך מזוין מתייחס לכל פעולה צבאית הכרוכה בשימוש בכוח מזוין. במובן הצר, מדובר בסכסוך מזוין פתוח (לרוב על גבול המדינה), הקשור בהפרתו, בהפרת ריבונותה של מדינה מסוימת או הנובע מסתירות פוליטיות בתוך המדינה. במילים אחרות, מלחמה וסכסוך מזוין הם, במהותם, תופעות חברתיות מאותו סדר, הנבדלות רק במידת השימוש באלימות להשגת מטרות פוליטיות מסוימות. מִלחָמָה, במהותו, אינו אלא המשך מדיניותן של מדינות מסוימות (קבוצות חברתיות) באמצעים אלימים. לכל מלחמה יש תוכן פוליטי, שכן היא חלק ממדיניות המדינה (הן הפנימית והן החיצונית). הניסיון ההיסטורי של שתי מלחמות עולם ומאות מלחמות מקומיות מלמד כי מלחמות בדרך כלל מוכנות מראש לאורך תקופה ארוכה. הכנה זו מכסה את התחומים הפוליטיים, כמו גם הכלכליים, הדיפלומטיים, האידיאולוגיים, הצבאיים, המוסריים והפסיכולוגיים בפועל. הוא כולל פעילות מודיעינית, פעילות גיוס וכו'. למלחמה יש גם תוכן מיוחד וספציפי משלה, כלומר מאבק מזוין - השימוש המאורגן בכוחות המזוינים של מדינות, קבוצות מזוינות או מערכים אחרים של קבוצות פוליטיות כלשהן כדי להשיג מטרות פוליטיות וצבאיות. מאבק מזוין יכול להתבצע בצורות ללא סנקציות (התכתשויות צבאיות בודדות, תקריות צבאיות, התקפות טרור וכו'), וכן בצורה של סכסוכים מזוינים פוליטיים המתעוררים ביחסים בין מדינות בודדות או בתוכם בהיעדר גנרל. מדינה של מלחמה. עם זאת, סכסוך מזוין שונה מעימות צבאי, אירוע צבאי, ועוד יותר מפיגוע. התכתשות צבאית או אירוע צבאי, שלרוב מערבות קבוצות קטנות של אנשים, מתרחשת לרוב כתוצאה מאי הבנה, התנגשות מקרית, בעוד שעימות מזוין הוא תולדה של מדיניות תוקפנית של כל כוחות צבאיים-פוליטיים המעוררים בכוונה התנגשות צבאית כדי להשיג את מטרותיהם. פעולות טרורבדרך כלל יש אופי שונה (הם יידונו בפרק אחר). מכיוון שלרוב סכסוכים מזוינים מכסים אזור גיאוגרפי מסוים, כולל מדינות לוחמות (אזור בעולם) או טריטוריה מקומית כלשהי (אזור) בתוך מדינה, הם נקראים לעתים קרובות אזוריים. סכסוך מזוין אזורי מתבגר על בסיס סתירות בלתי פתירות (היסטוריות, טריטוריאליות, כלכליות, פוליטיות, בין-אתניות וכו') בין מדינות שכנות או קבוצות חברתיות-פוליטיות שונות בתוך המדינה. ככלל, הוא מתחיל בפתאומיות, ללא הודעה רשמית על ביצוע הפעולה הצבאית, ומתבצע בכוחות ובאמצעים צבאיים קטנים. מטרותיה הפוליטיות מוגבלות ומשך הזמן שלה קצר. הימנעות מפתרון בעיות אזוריות מובילה להחמרת המצב באזור ולהסלמה של סכסוך אזורי למלחמה מקומית. מלחמה מקומית - זהו סכסוך מזוין באזור נפרד על פני כדור הארץ בין שתי מדינות או יותר, המשפיע בעיקר על האינטרסים שלהן ומתבצע עם יעדים פוליטיים וצבאיים-אסטרטגיים מוגבלים, כלומר, מכסה מספר קטן יחסית של משתתפים ואזור גיאוגרפי מוגבל . למלחמות מקומיות ולעימותים מזוינים אזוריים יש בהחלט מאפיינים משלהם. הם נבדלים זה מזה בסיבות להתרחשותם, מטרות פוליטיות ואסטרטגיות, קנה מידה, עוצמה, משך, אמצעי מאבק מזוין, צורות ושיטות לחימה וכו'. עם זאת, יש להם גם תכונות נפוצות, ביניהם בולטים הבאים:
כפי שכבר צוין, מלחמות מקומיות וסכסוכים מזוינים נוצרים על רקע סוציו-פוליטי, כלכלי, בין-אתני, כתוצאה מהפרה של שלמות טריטוריאלית או פגיעה בריבונות. הפסקתן והסדרת הבעיות הנלוות מתרחשות ברמת המדינה, מדינית, בעזרת מדינות שלישיות, ארגונים בינלאומיים, תוך שימוש במדיניות של פיוס לאומי וכו'. כל אזרח, קודם כל, צריך לדעת שמלחמה, כמו כל סוג של פעילות בחברה מתורבתת, מוסדר בחוק. נורמות משפטיות הקובעות את כללי המלחמה נועדו למקסם את הזכויות של אנשי צבא ולהגן על אזרחים שנלכדו באזור לחימה. בסופו של דבר, חקיקה זו נועדה להקשות ככל האפשר על הסכסוך בין צדדים שהסכימו ליישם נורמות מתורבתות. הנורמות של המשפט הבינלאומי מעוגנות באמנות האג בדבר חוקי המלחמה ומנהגי המלחמה (1899,1907), אמנת ז'נבה להגנה על קורבנות מלחמה (1949), אמנת האג להגנה על רכוש תרבותי במקרה של עימות מזוין (1954), האמנה בדבר אי-החלת חוק ההתיישנות על פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, שאומצה על ידי העצרת הכללית של האו"ם (1968). כל המסמכים הללו מוכרים על ידי הפדרציה הרוסית, אך הם עוסקים בסכסוכים מזוינים בינלאומיים. בארצנו ובמדינות השכנות, סכסוכים אלו היו והינם בעיקר בעלי אופי בינלאומי (בין-אתני). יודגש כי במקרה זה חלה חובה על הצדדים לציית לנורמות משפטיות בינלאומיות בכל הנוגע לביצוע פעולות צבאיות. עם זאת, בכל הסכסוכים המזוינים שהתרחשו בשטחה של ברית המועצות לשעבר, נורמות אלה הופרו על ידי כמעט כל הצדדים הלוחמים. סכסוכים בתחומים שונים של החיים הציבוריים ודרגות שונות של אינטנסיביות הם תופעה שכיחה למדי בעולם המודרני, אך סכסוכים מזוינים מהווים את הסכנה הגדולה ביותר. הם מכסים אזורים מסוימים בעולם או מדינות, אך טומנים בחובם הרחבת תחום ההפצה ומעבר לשיטות אכזריות יותר לביצוע פעולות צבאיות. הסכסוכים הללו מתפתחים למלחמות מקומיות, שכפי שההיסטוריה מראה, יכולות להקדים מלחמת עולם. על מומחים בתחום בטיחות החיים להבין בצורה ברורה וברורה את מהותן של תופעות חברתיות מסוג זה, להכיר את האסטרטגיה ושיטות ההישרדות של האוכלוסייה בתחום פעולות הלחימה. מחברים: Gubanov V.M., Mikhailov L.A., Solomin V.P. אנו ממליצים על מאמרים מעניינים סעיף יסודות חיים בטוחים: ▪ ארגון ההגנה האזרחית במוסדות החינוך ▪ יסודות משפטיים ופסיכולוגיים של הגנה עצמית ראה מאמרים אחרים סעיף יסודות חיים בטוחים. תקרא ותכתוב שימושי הערות על מאמר זה. חדשות אחרונות של מדע וטכנולוגיה, אלקטרוניקה חדשה: עור מלאכותי לחיקוי מגע
15.04.2024 פסולת חתולים של Petgugu Global
15.04.2024 האטרקטיביות של גברים אכפתיים
14.04.2024
עוד חדשות מעניינות: ▪ משדרים מקסים RS-485/RS-422 MAX33072E/MAX33073E ▪ SHARP DV-HRW30 - מקליט VHS, DVD ו-HDD ▪ סרט חזה ▪ ציור תמונות צבעוניות באור לבן עדכון חדשות של מדע וטכנולוגיה, אלקטרוניקה חדשה
חומרים מעניינים של הספרייה הטכנית החופשית: ▪ חלק של האתר Videotechnique. מבחר מאמרים ▪ מאמר ידיים במכנסיים. ביטוי פופולרי ▪ מאמר כמה יאכל אדם עם תיאבון של שרוול? תשובה מפורטת ▪ מאמר נהג של אוטובוס, מיניבוס. הוראה סטנדרטית בנושא הגנת העבודה ▪ מאמר על כוח, וואט, דציבלים. הסבר על מונחים. אנציקלופדיה של רדיו אלקטרוניקה והנדסת חשמל ▪ מאמר ציוד חשמלי של מעליות. הארקה (איפוס). אנציקלופדיה של רדיו אלקטרוניקה והנדסת חשמל כל השפות של דף זה בית | הספרייה | מאמרים | <font><font>מפת אתר</font></font> | ביקורות על האתר www.diagram.com.ua |