פלאי הטבע
מערת פוסטוינה. נס טבע הרי דינאריק, המשתרעים לאורך החוף המזרחי של הים האדריאטי, הם אזור קלאסי של מערות קארסטיות ותופעות טבע הקשורות אליהם: עגולים באופן מפתיע, כאילו מצוירים במצפן, אגמים ומשפכים כושלים, בארות אנכיות חסרות תחתית ונהרות מסתוריים. נעלם לפתע בחלק מהעמק שלה כדי להופיע שניים או שלושה קילומטרים במורד הזרם. עצם המילה "קארסט", שמשמעותה קבוצה של תהליכים המתרחשים במהלך פירוק הסלעים, באה משמה של רמת אבן הגיר בהרי הדינארים. ובקצה המערבי של רמת קארסט, לצד הר סוביץ' הציורי, שעליו מתנשאות חורבות טירה עתיקה מהמאה ה-XNUMX, נמצאת אחת המערות הגדולות והיפות באירופה - פוסטוינה יאמה. ("בור" בסלובנית - מערה.)
הטירה על ההר, אגב, עמדה ארבע מאות שנים ועדיין הייתה עומדת אלמלא פגע ברק במגדל שלה ב-1689, שאחסן עתודות אבק שריפה. המצודה, שהתפוצצה לאוויר, לא שוחזרה, אלא נבנתה טירה חדשה מתחת, מתחת להר, במרכז העיירה הקטנה פוסטוינה. כעת בטירה זו שוכן המכון הסלובני לחקר קארסט. מדענים לא צריכים ללכת רחוק בשביל חפצים למחקר: אחרי הכל, חמש מאות מטרים גבוה יותר על צלע ההר נמצאת הכניסה לאחד החללים התת-קרקעיים הארוכים והציוריים בעולם. מבוך גרנדיוזי של אולמות, מעברים, ירידות, מנהרות ומסדרונות, המשתרע על פני כמעט עשרים קילומטרים, התגלה ונחקר על ידי מדענים באמצע המאה הקודמת. כעת הפכה המערה ליעד פופולרי עבור מטיילים מכל רחבי אירופה. פוסטוינה מצוידת היטב לקבל תיירים. מסילת הרכבת הצרה, באורך שבעה קילומטרים, מאפשרת למבקרים להביט אל הפינות הנידחות של העולם התחתון מבלי להתגבר על הקשיים שעמם התמודדו מגלי המערה הראשונים. אתה רק צריך להצטייד בבגדים חמים (בכל זאת, הטמפרטורה במסדרונות של פוסטוינה בחורף ובקיץ היא שמונה מעלות צלזיוס), כמו גם לשים מעיל גשם עמיד למים כדי להסתתר מהצניחה התת-קרקעית. ניתן לראות יצירות מופת רבות מאבן באולמות התת-קרקעיים. ביניהם ברוש זקיפים גדול, שבאמת נראה כמו עץ דק, נער עם אגודל שפוסל בטבע, מציץ מאחורי עמוד אבן, וילונות נטיפים פתוחים ארוג מהפסים הדקים ביותר דמויי חוט. מואר מבפנים, הוא מנצנץ בכל מיני גוונים של אדום, מורוד ועד ארגמן בוהק. נראה שקירות האולמות יצוקים ממתכת, ואז עשויים שנהב, דהויים מהאבק שכיסה אותו. עמודים ענקיים של הצורות המורכבות ביותר מניחים את הקמרונות, מעוטרים ב"נטיפי קרח" מאבן מרובת טונות. לפעמים פליסה שלמה של עמודים ממלאת את חלל האולם, והרכבת נוסעת כאילו בתוך יער אבן. במקומות מסוימים מטפטפים מים מהתקרה ומביאים איתם את הסיד המומס בה. סטלגמיטים עולים מרצפת המערה. ייקח להם אלפי שנים לפגוש את הנטיפים התלויים מלמעלה: הרי הם גדלים לאט מאוד - מילימטר אחד למאה שנים! אבל עכשיו מסילת הברזל הצרה צוללת לתוך מנהרה חשוכה ומשאירה אותה כבר בקצה צוק תלול. בערוץ עמוק, נהר פיבקה הסוער מרשרש מתחת לרגליים. לא רחוק מכאן, היא עוזבת את פני השטח מתחת לאדמה, ולאחר שרצה תשעה קילומטרים במערה, יוצאת לעולם כבר בשם אחדות. באגם התת קרקעי, הרכבת עוצרת. כאן ניתן לראות דו-חיים ייחודיים החיים רק במערות דינאריות - פרוטאוס. פרוטאוס מבלה את כל חייו מתחת לאדמה בחושך ולכן הוא עיוור. עיוורים במערות גם עכבישים ועקרבים, ואפילו דגים החיים באגמים תת-קרקעיים. מטייל שרוצה לראות עוד יכול לצאת מהרכבת וללכת בשביל הבטון המגודר במעקות. בתחילה, הוא עולה בתלילות אל ערמת הבלוק של ארבעים וחמישה מטרים של ההר הגדול. (למדינה התת-קרקעית הזו יש גם הרים משלה!) בסביבות עשרה מטרים מתנשאים עמודי סינטר, וביניהם עולים מהרצפה נצרי סטלגמיט צעירים, כמו עשב אבן שגדל. ואז, לאורך הגשר הרוסי, נזרק מעל נקיק של שלושים מטר, השביל לוקח את הנוסע אל האולמות הפנטסטיים של הבור היפה. משם השביל יורד בנחש עדין למנהרה מלאכותית באורך חמש מאות מטרים המחברת את פוסטוינה עם מערות צ'רנה ופיבקה. לאחר הליכה לאורך מרפסת ארוכה שנחצבה בסלע לאורך נהר פיבקה, ממלמל על האבנים, התייר מוצא את עצמו בתחתית המכרה הטבעי המלכותי פיבסקאיה יאמה. מכאן מובילה לבסוף עלייה של ארבעים מטר בשביל אספלט אל פני השטח, חמישה קילומטרים מהכניסה למערה. מה שהכי בולט בפוסטונאיה יאמה הוא הגודל העצום של האולמות והגלריות. למשל, האולם הגדול המותאם לקונצרטים יכול להכיל עד עשרת אלפים צופים! והאקוסטיקה שלו מעולה. אפילו תזמורת קאמרית קטנה נשמעת כאן בעוצמה של עוגב חסר תקדים. קשה אפילו להשוות בין מערה סלובנית לחללים תת-קרקעיים רוסיים או אוקראינים. הקיזיל-קובה המפורסמת - המערה האדומה בחצי האי קרים, עם כל הגלריות, המערות והמפלים שלה באורך מאות מטרים, יכולה להתאים לאולם אחד או שניים של פוסטויניה יאמה. אין מילים, רבות מהמערות שלנו באורל, בסיביר ובקווקז אינן נחות ממנה ביופיין. אבל הגדלים שלהם אינם ניתנים להשוואה. באירופה, ניתן להשוות את הנס התת-קרקעי של סלובניה רק למערכת מערות פראסי שהתגלתה לאחרונה (בשנת 1971) באיטליה. המערה המרכזית שלה, גרוטה גראנדה דל ונטו ("מערת הרוחות הגדולה"), המשתרעת על פני 13 קילומטרים, מרשימה לא פחות מפוסטוינה, במיוחד ה- Sala delle Candeline ("היכל הנרות") הייחודי, שבו אלפי שמנת- נטיפים צבעוניים תלויים מהתקרה. רושם יוצא דופן, מעט מפחיד, עושה גרוטה דלה נוטול ("מערת העטלף"), הממוקמת ליד מערת הרוחות, שבה תלויים רבבות היונקים הליליים הזעירים הללו במהופך על הקמרונות. בערב, כשהשמש שוקעת, מתחיל מגפה אמיתית בכניסה למערה זו. בנחל מתמשך עטלפים עפים מהפה השחור של החלל התת-קרקעי לצוד בלילה, ובמשך שעה ואף יותר נשמעת חריקה חודרת ורשרוש של אלפי כנפיים באוויר. עם זאת, הארמונות התת-קרקעיים של הרי האפנינים עדיין לא מצוידים כל כך לקלוט תיירים. ובסלובניה, בור פוסטוינה רחוק מלהיות הפנינה הקארסטית היחידה. לא רחוק ממנו נמצא עוד נס טבע - מכרה הפנור הגרנדיוזי שקוציאן. פונור (באר שנשטפה במים בסלעים מסיסים) כל כך גדולה שאפשר היה להניח דרך ספירלית המובילה לתחתיתה לאורך הקירות המשופעים של המשפך הקארסטי הזה. מכאן מובילה מנהרה בשיפוע של 130 מטר אל מערכת האולמות הראשונה, אותה מעטר אולם פרדייז המלכותי. אבל גולת הכותרת העיקרית של שקוצ'יאן היא אולם מולר. במרכזו, מגודר במעקה בטון, פעורה תהום בת תשעים מטר, שבתחתיתה גועש ומשתולל נחל תת-קרקעי - נהר נוטרנסקה. נעלם מתחת לאדמה ליד שקוצ'יאן, נחל זה עובר מתחת לאדמה לאורך 20 קילומטרים ומתגלה ליד החוף האדריאטי בצורת מקור רב עוצמה של טימבו. בקירות השקופים של התהום התת-קרקעית של סקוצ'יאן מסודרות מרפסות המחוברות במדרגות, והמבקרים במערה יכולים לרדת למפלס הבא, חמישים מטרים מתחת לרמה הראשונה. יש כאן גם הרבה אולמות ומעברים יפים, שאחד מהם מסתיים באגם המלח התת-קרקעי. מאחוריו מתחילים המשכיות הבלתי עבירים של השקוציאן שלא נחקרו, שחקירתו עוד לפניה. לאחר שחציתם את התהום לאורך גשר חנקייב, תלויים מעל התהום, תוכלו לרדת בהדרגה אל הנהר, לעבור ליד אגם כארון הגדול ולצאת לאולם הארוך והגבוה - שמידלוב דבורן. ממנו מגיע התייר לתחתית המשפך הכושל הגדול, משם כבר קל לעלות אל פני השטח. אין, אולי, עוד מקום בעולם שבו נוסע שאינו חמוש בציוד מיוחד יכול לטפס על מעברים תת קרקעיים לעומק של מאתיים מטרים! עם זאת, פוסטוינה יאמה נותרה המערה האטרקטיבית ביותר בסלובניה. הוא נכנע לשקוציאן לעומק, שובה את הצופה ביופי המופלא ובמגוון האולמות שלו, בגדלים הגרנדיוזיים שלהם. מושך תיירים והזדמנות לעשות טיול של קילומטרים רבים בעולם התת-קרקעי בקרון צר פתוח. ולצאת לטיול בים האדריאטי, כדאי לשים לב לא רק לאיים הציוריים של החוף הדלמטי או לחומות העתיקות של דוברובניק וספליט. הרושם של פינה זו של דרום אירופה לא יהיה שלם אם לא תראה את הפנינה של הקארסט הדינארי - מערת פוסטוינה. מחבר: B.Wagner אנו ממליצים על מאמרים מעניינים סעיף פלאי הטבע: ראה מאמרים אחרים סעיף פלאי הטבע. תקרא ותכתוב שימושי הערות על מאמר זה. חדשות אחרונות של מדע וטכנולוגיה, אלקטרוניקה חדשה: רעשי תנועה מעכבים את גדילת האפרוחים
06.05.2024 רמקול אלחוטי Samsung Music Frame HW-LS60D
06.05.2024 דרך חדשה לשלוט ולתפעל אותות אופטיים
05.05.2024
עוד חדשות מעניינות: ▪ רמקולי מוזיקה LG XBoom XL7 ו-XL5 ▪ אקדח הנעה עצמי ידידותי לסביבה Centauro-II עדכון חדשות של מדע וטכנולוגיה, אלקטרוניקה חדשה
חומרים מעניינים של הספרייה הטכנית החופשית: ▪ קטע אתר הערות הרצאה, דפי רמאות. מבחר מאמרים ▪ מאמר מאת Vilfredo Pareto. פרשיות מפורסמות ▪ מאמר באיזו מהירות כארון נע על פני השטח של פלוטו? תשובה מפורטת ▪ מאמר עבודה על יחידת המדחס. הוראה סטנדרטית בנושא הגנת העבודה ▪ מאמר תצוגת LED מטריקס. אנציקלופדיה של רדיו אלקטרוניקה והנדסת חשמל ▪ כתבה ממיר למכונת גילוח חשמלית. אנציקלופדיה של רדיו אלקטרוניקה והנדסת חשמל כל השפות של דף זה בית | הספרייה | מאמרים | <font><font>מפת אתר</font></font> | ביקורות על האתר www.diagram.com.ua |